פגיעת המדינה בחופש העיסוק של היועצים העסקיים / עומר חרמוני

שתפו בפייסבוק
צייצו בטוויטר
שתפו בקהילה העסקית שלכם

האם המדינה החליטה להתחרות ביועצים העסקיים, והאם היא מנצלת את כוחה כרגולטור לעשות זאת באופן בלתי הוגן ובלתי חוקי? 

ספויילר: התשובות לכך הן כן, וכן.

לא ברור אם מדובר בהחלטה שהתקבלה באופן מסודר לאחר דיונים בועדות ובהחלטה של שר הכלכלה, או האוצר, או שמדובר בהחלטה מקומית של פקיד בכיר זה או אחר, אך מה שקורה בפועל הוא שמדינת ישראל החלה להתחרות ישירות ביועצים העסקיים העצמאיים בשוק גיוס ההון (הלוואות) לעסקים קטנים ובינוניים.  בכדי להתחרות ביועצים העסקיים העצמאיים, נקטה המדינה בשורה של מהלכים כוחניים ובלתי חוקיים תוך שימוש בכוחה כרגולטור.

משמעות המהלכים הנ"ל היא פגיעה בחוק חופש העיסוק.

מדובר במהלך משולב המתחזה לפעולה "למען הציבור" אך שבפועל מפלה לטובה את מוקדי מעו"ף של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, ומקפח, תוך פגיעה בחופש העיסוק, את היועצים העסקיים העצמאיים שאינם חלק ממערך המעו"ף.  מערך המעו"ף מופעל על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, זרוע ביצועית של משרד הכלכלה של מדינת ישראל.

תאור המהלך המשולב

החל ממרץ 2017 ננקטו על ידי הרשות לעסקים קטנים מספר מהלכים, שלכאורה אין קשר ביניהם, שמטרתם עידודם של בעלי עסקים קטנים ובינוניים המבקשים להשיג מימון לעסקיהם לפנות למוקדי מעו"ף לקבלת סיוע בהכנת הבקשות לקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה.  מהלכים אלו נעשו תוך שימוש בלתי הוגן בכוחה ובקשריה של הרשות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה של ממשלת ישראל, כרגולטור.

  • לבנקים ניתנה הוראה ממשרד החשכ"ל האוסרת עליהם להפנות את לקוחות הבנק ליועצים עסקיים עצמאיים (יועצים שהבנק מכיר וסומך עליהם) אלא להפנותם אך ורק למעו"ף.  עיקר ההפניות של לקוחות אלו הוא לצורך קבלת סיוע בהכנת בקשה לגיוס הון מהקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה.
  • במקביל בוצע שינוי מבני דרמטי באופן שבו מוקדי מעו"ף מטפלים בבקשות למימון. עד השינוי יכלו לקוחות המעו"ף לקבל סיוע מסובסד להכנת הבקשה בידי יועצי מעו"ף שבחרו לעסוק בכך ושאושרו בידי מעו"ף לעשות כן.   השינוי כולל את הנקודות הבאות:
    • כל בקשות המימון שיגיעו למעו"ף מוזרמות ל 15 יועצים/משרדים, שנבחרו על ידו בהליך בלתי שקוף.
    • 15 יועצים/משרדים אלו מטפלים לא רק בקרן בערבות המדינה אלא בפניות לקרנות אחרות נוספות.
    • במקום סבסוד תהליך הגיוס ללקוח, ישלם עתה הלקוח סכום גבוה יותר20% ממנו רווח למעו"ף.
    • יועצי המעו"ף שהגישו בעבר במסגרת מעו"ף בקשות לקרן, אינם רשאים לעשות זאת יותר.
    • יועצי המעו"ף שטיפלו בעבר במסגרת מעו"ף בגיוס מימון ממקורות אחרים, מנועים מכך עתה גם כן.
  • בטופס הבקשה לקרן בערבות המדינה נוספו שני טפסים חדשים (ראו בהמשך):
    • טופס הצהרה מטעם היועץ העסקי ("הצהרת יועץ המסייע לבעלי עסק להגיש בקשה לקרן")  שעליו הוא נדרש להחתים עו"ד.
      • מדובר בעלות נוספת ובטרחה המושתים על היועצים העסקיים העצמאיים בלבד.
      • מההצהרה הזו פטורים 15 היועצים/משרדים המגישים תוכניות תחת מסגרת מעו"ף.
      • מההצהרה הזו פטורים רואי חשבון (שהשתתפו בכנס בין מספר שעות).
    • טופס הצהרה ללקוח הלווה ("הצהרת בעלי העסק") – אף הוא דורש חתימת עו"ד.
      • סעיף (סעיף 2) שבו מצהיר הלקוח שהוא יודע שהוא יכול להסתייע ביועצים מטעם מעו"ף בתעריף קבוע ובייעוץ המפוקח על ידי משרד הכלכלה.
      • סעיף (סעיף 4) המזהיר מפני יועצים אשר מתנהל נגדם תהליך בדיקה (ושמפנה את הלקוח לבדוק באתר).
      • סעיף (סעיף 5) המבהיר שהסתייעות ביועץ אינה מבטיחה קבלת הלוואה.  החלק הערמומי בסעיף זה הוא שהוא מפנה רק לסעיף המדבר על היועצים העסקיים העצמאים ולא לסעיף המדבר על יועצים מטעם מעו"ף.

המסקנה

מדובר בהחלטה של הרשות לעסקים קטנים (תחת משרד הכלכלה) להתחרות ביועצים העסקיים העצמאים תוך שימוש באמצעים בלתי הוגנים ובלי כשרים.  לא מדובר בהחלטה רשמית שנדונה בועדה וקיבלה את אישור השר, אלא במספר מהלכים שלכאורה אינם קשורים אחד לשני אך יחדיו משמעותם ברורה ונחרצת:

  1. הוראת החשכ"ל לבנקים שלא להעביר הפניות ליועצים העסקיים, אלא להעבירם למעו"ף בלבד.
  2. הפעלת מודל עסקי הנושא רווח למעו"ף תוך הגדלת התשלום המושת על הלקוח (במקום סיבסודו כמקודם).
  3. מניעת יועצי מעו"ף (שאינם נמנים על 15 היועצים/משרדים) מלהשיג מימון ללקוחותיהם בעלות מסובסדת.
  4. הערמת קשיים נוספים על היועצים העצמאיים ושאינם חלים על מוקדי מעו"ף ועל רואי החשבון.
  5. חיוב היועצים העסקיים העצמאיים ליידע את לקוחותיהם שיש באפשרותם לפנות למעו"ף תוך רמיזה שהשרות של מעו"ף אמין ובטוח יותר.

במשפט אחד:

המדינה החלה להתחרות ישירות ביועצים העסקיים בשוק גיוס ההון לעסקים, תוך הפעלת כוחה כרגולטור באופן לא הוגן.

המשמעות:

פגיעה בחוק חופש העיסוק בידי המדינה, ומבלי שהתקבלה החלטה רשמית לעשות זאת.

סעיפי הקיפוח וההדרה:

  • ההנחייה לבנקים מטעם החשכ"ל מהווה קיפוח ופגיעה בחוק חופש העיסוק. בנוסף נראה כי ההנחייה לבנקים ממשרד החשכ"ל אינה חוקית כלל משום שאין זה מסמכותו להנחות את הבנקים.  הסמכות הזו נתונה בידי המפקחת על הבנקים.
  • אילוץ היועצים העסקיים בלבד להחתים עו"ד על טופס מהווה קיפוח בהשוואה למעו"ף ורואי החשבון.
  • תהליך בחירת 15 היועצים/משרדים המגישים בקשות מטעם מעו"ף לא היה פתוח לכלל יועצי המעו"ף. שאר יועצי המעו"ף שהיו מגישים בקשות מימון בעבר בסבסוד של מעו"ף, מודרים כיום מפעילות זו.
  • הגדרת יועצי המעו"ף כתקן דה-פקטו בידי המדינה, מהווה הדרה כי בפועל מערך המעו"ף אינו קולט יועצים חדשים כבר 3 שנים לפחות.

כיצד ניתן להתמודד עם ההדרה הבלתי חוקית בעליל הזו?

  • ע"י פנייה למדיה – עתונות, תוכניות כלכליות בטלוויזיה, רשתות חברתיות.
  • ע"י פניה לרגולטורים ולמחוקקים.
  • ע"י פנייה לבג"צ.

עזרו לנו לחזק את העסקים בדרום

אנחנו מזמינים אתכם להיות שותפים בהקמת מערך השיווק האינטרנטי הגדול בישראל לקידום העסקים בעוטף עזה ואשקלון: לפרטים נוספים ורכישת תשורה: https://www.giveback.co.il/project.aspx?id=3252

תגובה אחת

  1. שמואל

    לא מוזכר בכתבה נתון נוסף חשוב מאוד.
    החברות המפעילות של מעוף הנם חברות עסקיות שבין היתר נותנים חלק מהשירותים שהמעופ מציע ופועלים ניגוד עיניינים מובהק.
    הדבר בא לידי ביטוי בייחוד בנושא ההלוואות והחברות הנל מנצלות את המידע שנאסף על ידם תחת פרוייק ממשלתי לקדם את החברות שלהם .
    בעצם יש כאן פגיעה בכלל היועצים מלבד 15 היועצים והחברות המפעילות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן