כל מה שחשוב לבעלי עסקים לדעת על זכות הקיזוז / עו"ד איילת רייך-מיכאלי

שתפו בפייסבוק
צייצו בטוויטר
שתפו בקהילה העסקית שלכם

פעמים רבות פונים לקוחות למשרדי בשאלה האם עומדת להם זכות קיזוז כנגד צד שני. זכות זו הינה כלי רב עוצמה והשימוש בה, במידה והדבר ניתן, יכול לחסוך הליך משפטי ארוך ויקר. לרוב הסיפור דומה: בעל עסק חייב כסף בגין סחורה שקיבל, אולם יש לו טענות כלפי הצד השני המקימות לו זכות לקבלת כספים. לפיכך, מבקש בעל העסק  לקזז את חובו כנגד הכספים שלטענתו חייבים לו.

לאור שכיחות השאלה להלן סקירה תמציתית באשר לנסיבות בהן ניתן להפעיל את זכות הקיזוז.

זכות הקיזוז יכולה לנבוע משני מקורות אפשריים: האחד הוא מן ההסכם בין הצדדים והשני הוא מכח הוראות חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן:"החוק"). כאן  אתייחס לזכות הקיזוז הקנויה מכח החוק, אולם אדגיש כי על מנת להרחיב את קשת האפשרויות לשימוש בזכות הקיזוז מומלץ להתייחס אליה מראש גם בהסכם שבין הצדדים.

המקור החוקי הרלוונטי להפעלת זכות הקיזוז הינו סעיף 53(א) לחוק הקובע כי: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים".

למעשה הסעיף קובע, כי קיזוז יכול להתבצע באחד משני מקרים בהודעה של צד אחד למשנהו: כאשר מדובר בחיובים כספיים קצובים והגיע המועד לקיומם או כאשר מדובר בחיובים כספיים (קצובים או שאינם קצובים) הנובעים מעסקה אחת והגיע המועד לקיומם.

הביטוי "חיוב קצוב" פורש בפסיקה כסכום הניתן לחישוב על פי חישוב אריתמטי פשוט, להבדיל, מסכום המבוסס על הערכה, השערה או אומדן. כך למשל, חוב הנובע מפגיעה במוניטין או אובדן רווחים, אינו בגדר חיוב קצוב, שכן זה אינו ניתן לחישוב אריתמטי פשוט. הביטוי "עסקה אחת" פורש בפסיקה באופן שהכוונה הינה לעסקה מסחרית העומדת בפני עצמה, הניתנת לניתוק מסחרי מעסקה אחרת שבין אותם צדדים, גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר ביניהם. כך למשל, אם קיים בין צדדים "הסכם מסגרת" לשיווק, אך כל משלוח של סחורה הינו עסקת מכר עצמאית בין הצדדים הניתנת לניתוק מהסכם המסגרת אזי אין המדובר בעסקה אחת. חשוב להדגיש, כי בפסיקה נקבע כי ההבחנה בין עסקה אחת לעסקאות נפרדות הינה שאלה עובדתית אשר תיבחן על פי עובדותיו של כל מקרה לגופו. במידה והמקרה חוסה תחת אחת משתי אפשרויות הקיזוז, יש לשים לב כי קיימים שני תנאים נוספים להפעלת זכות הקיזוז מכח החוק. האחד הוא שהגיע מועד פירעונם של החיובים, והשני שניתנה הודעה בדבר הקיזוז לצד השני. לעניין מתן ההודעה יודגש, כי "אין קיזוז ללא הודעת קיזוז". ואולם, הכלל כפי שהותווה בפסיקה הוא, כי אין מחמירים בנוגע לדרך מתן ההודעה. בעניין זה נפסק כי אין הכרח שההודעה תינתן בצורה פורמאלית מסוימת (כגון בכתב), אלא אם כן הותנה כך במפורש בחוזה בין הצדדים. עוד נפסק כי בנסיבות מתאימות אף התנהגות יכולה להוות הודעה מספקת. על מנת למנוע חשיפה משפטית מומלץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום טרם ביצוע הקיזוז בפועל.

המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בליווי משפטי של עסקים בכל הרבדים המשפטיים: מסחרי, חוזים, חיובים, דיני עבודה, וניהול תביעה/הגנה בבתי המשפט. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

עזרו לנו לחזק את העסקים בדרום

אנחנו מזמינים אתכם להיות שותפים בהקמת מערך השיווק האינטרנטי הגדול בישראל לקידום העסקים בעוטף עזה ואשקלון: לפרטים נוספים ורכישת תשורה: https://www.giveback.co.il/project.aspx?id=3252

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן