הלוואה או השקעה בחברה? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

שתפו בפייסבוק
צייצו בטוויטר
שתפו בקהילה העסקית שלכם

בעלי עסקים, המחפשים מקור להגדלת רווחיהם או להתפתחות עסקם, נכנסים כשותפים בחברות שונות לאחר שמצאו בהן, כך הם מקווים, פוטנציאל כלכלי שטרם מומש בשל קושי לגייס כספים. לרוב, בעת רכישת מניות בחברה, משקיע בעל העסק כספים בחברה על מנת לפתור את אותה בעיה "תזרימית" שמנעה מהחברה להתפתח. פסק דין שניתן לאחרונה (15.11.17) בבית משפט השלום בירושלים מדגיש את החשיבות הרבה שיש בהסדרת הסיווג של כספים אלו מראש, במילים אחרות, האם מדובר בהלוואה אישית שנותן בעל העסק לשותף בחברה, או לחילופין מדובר בכספים שמשקיע בעל העסק בחברה או כל סיווג אחר. במקרה שהחברה לא תצליח "להתרומם" הדברים חשובים במיוחד על מנת לתת מענה לשאלה האם יש להחזיר הכספים למשקיע. בשל חשיבותו של נושא זה בחרתי לסקור בפניכם, בתמצית, את עיקרי פסק הדין.

באותו עניין דובר בצדדים, אנשים פרטיים, אשר שררה ביניהם היכרות כתוצאה מכך שבעברם עבדו באותו מקום עבודה. בשנת 2009 הייתה בבעלות הנתבע חברה שעסקה בתחום הפעלת בית חכם – "בית שבו האמצעים האלקטרוניים בבית מופעלים על ידי שלט או אף מרחוק באמצעות מחשב".

במועד כלשהו בשנת 2009, הציע הנתבע לתובע לשתף אותו בחברה. הצדדים ניהלו מגעים ואף הוכנה טיוטת הסכם במסגרתה הוצע כי יוקצו לתובע מניות בחברה בחלקים שווים, תמורת השקעה בסך 600,000 ₪, אולם טיוטת ההסכם לא נחתמה. למרות האמור, הצדדים לא חלקו על כך שבמהלך התקופה בין חודש יוני 2009 ועד חודש פברואר 2010, העביר התובע לנתבע, במספר הזדמנויות שונות, סכומי כסף גדולים, שסכומם המצטבר עולה על 500,000 ₪.

בכתב התביעה טען התובע כי כספים אלו נמסרו לנתבע כהלוואות אישיות ולכן מחויב הוא להשיבן. מנגד טוען הנתבע כי התובע השקיע כספים בחברה כהלוואת בעלים רשומה מתוך כוונה בעתיד לקטוף אותה חזרה מרווחיה, ולא כהלוואה פרטית לנתבע. עת הבין התובע כי החברה כשלה, הוא הגיש את תביעתו דנן.

בראשית פסק דינו חוזר בית המשפט על ההלכה הידועה לפיה המוציא מחברו עליו הראיה. על כן, על בעל הדין שתובע את חברו מוטל הנטל להוכיח את גרסתו ואת עילת תביעתו במשפט. הואיל ובמשפט אזרחי עסקינן, ראיות הצדדים תיבחנה לפי מאזן ההסתברויות.

בענייננו קובע בית המשפט כי לאחר שעיין בחומר הראיות שהונח לפניו, שמע את עדויות הצדדים, ובעיקר, לאחר שבחן את התנהלות התובע בתקופה הרלבנטית לתביעה, הוא סבור כי רוב האינדיקציות מצביע על כך שסכום התביעה הועבר מהתובע לנתבע כהשקעה בחברה, ותו לא. לפיכך, יש לדחות את טענות התובע כי מדובר בהלוואות אישיות שניתנו לנתבע.

כך, בית המשפט מציין כי ביחס לסכום של 100,000 ₪ (שמורכב משני סכומים מצטברים 40,000 ₪ ו-60,000 ₪) ערכו הצדדים מסמכים כתובים והוגדרו הסכומים האמורים כהלוואות – ו"מכלל הן נשמע לאו" ביחס לשאר הסכום.

כמו כן מציין בית המשפט כי מעדות התובע עולה כי הוא נועץ עם רואה חשבון בתקופה הרלבנטית להידברות הנתבע. לא זו בלבד, התובע שמע בעצת רואה החשבון האמור ולכן בסופו של יום, כך לטענת התובע עצמו, הוא לא הסכים להיות שותף בחברה. ברם, חרף הרלבנטיות לכאורה לעדות של רואה החשבון האמור, בפרט, בשאלת סיווג הכספים שהעביר התובע לנתבע במועדים הרלבנטיים לתביעה, האם הם השקעה או הלוואה אישית – רואה החשבון לא זומן על-ידי התובע למתן עדות במשפט. בית המשפט קובע כי בנסיבות אלו חל הכלל שלפיו בהימנעו של בעל הדין מהבאת ראיה רלבנטית, חזקה היא כי הבאת אותה ראיה הייתה פועלת דווקא לרעתו.

כמו כן מציין בית המשפט כי במהלך פעילותה העסקית התגלעו מחלוקות בין החברה לבין יועץ ששכרו הצדדים. אותו יועץ ניהל הליך בוררות שבו עתר לחייב את החברה וכן את התובע והנתבע בענייננו בסכום של כרבע מיליון שקלים בגין שכרו. באותה מסגרת הגיש התובע תביעה שכנגד נגד היועץ וטען כי  אינו מבעלי החברה אלא הוא הלווה כספים באופן אישי לנתבע, אך בשל הכשלים בייעוץ שסיפק היועץ, כסף זה ירד לטמיון ולכן על היועץ, כך טען התובע, לפצות אותו בגין נזקיו הממוניים. בהליך הבוררות ניתן פסק דין שקיבל את תביעת היועץ נגד החברה, ודחה אותה ככל שהיא מופנית אישית נגד התובע והנתבע בענייננו. בנוסף, בפסק הבוררות נדחתה התביעה שכנגד שהגיש התובע נגד היועץ, בכלל זה, נדחתה טענתו לפיה הכספים שהעביר כאמור לנתבע הן הלוואות אישיות. פסק בוררות זה אושר בבית המשפט המחוזי והתובע לא הגיש בקשה לביטולו, חרף ממצאיו וקביעותיו ביחס לטענותיו. לפיכך, בית המשפט קובע כי פסק הבוררות הוא חלוט ומחייב גם במסגרת ההליך שבפניו ומהווה טעם נוסף לדחיית התביעה.

לאור האמור לעיל, בית המשפט דוחה את התביעה ומחייב את התובע בתשלום הוצאות משפט לנתבע. תוצאות פסק הדין מוכיחות עד כמה חשוב לערוך הסכם אשר ישקף את כוונת הצדדים.

* ת"א (שלום י-ם) 29343-10-13 ארנון אשד נ' פיליפ פאר (פורסם בנבו, 15.11.2017)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בליווי עסקים וחברות ובתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 

עזרו לנו לחזק את העסקים בדרום

אנחנו מזמינים אתכם להיות שותפים בהקמת מערך השיווק האינטרנטי הגדול בישראל לקידום העסקים בעוטף עזה ואשקלון: לפרטים נוספים ורכישת תשורה: https://www.giveback.co.il/project.aspx?id=3252

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן